תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) הוא מונח כלכלי המציין מדידה של הערך הכולל של הסחורות (מוצרים) והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים (לרוב מדובר על מדינה) במהלך תקופה נתונה (לרוב מדובר על שנה), לפני הפחתת הבלאי. נתונים אלו מבוטאים במונחים של כסף. המונח שונה מתוצר לאומי גולמי (תל"ג) בכך שהוא מוציא מכלל החישובים העברות כספים בין מדינות, כך שהחישוב כולל למעשה את התוצר שנוצר בתוך מדינה מסוימת ולא את התוצר שנתקבל בה. התמ"ג מהווה את אחד המדדים המשמשים להערכת חוסנו הכלכלי של האזור הנבדק. יחד עם זאת, התמ"ג אינו משקף בהכרח את רמת ההתפתחות הכלכלית היחסית של המדינה, משום שהוא איננו מתחשב בשאלת פיזור התוצר הנמדד בין כמה תחומים, בשאלת מהות המוצר הנמדד או בשאלת ריכוזיות הרווח מהמוצר בכלל הכלכלה במדינה. לדוגמה, מדינה בעלת כלכלה המבוססת ברובה המוחלט על יצור נפט עשויה להציג תמ"ג גבוה מאוד אך אין בכך להעיד בהכרח על חוסנו הכלכלי של המשק באותה מדינה או על כך שהמשק כולו נהנה משגשוג ופיתוח ולא רק קבוצה קטנה של משקיעים או בעלי-עניין. על בסיס התמ"ג נבנה מדד תמ"ג לנפש המותאם לכח קניה במדינה. מדד זה לוקח בחשבון שני משתנים נוספים: גודל האוכלוסייה במדינה, ורמת המחירים במדינה. באמצעות התמ"ג לנפש מעריכים את רמת החיים במדינה. על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, סכום התמ"ג של כלל מדינות העולם עמד בשנת 2014 על 77.27 טריליוני דולרים, כאשר עשר המדינות המובילות ייצרו 65.18% ממנו, ואילו על פי נתוני הבנק העולמי (לפי כוח קנייה) עמד התמ"ג של כלל מדינות העולם בשנת 2014 על 108 טריליוני דולרים כאשר עשר המדינות המובילות ייצרו 60% ממנו. התמ"ג מניח שכל מה שמיוצר הוא על פי הגדרה בגדר "טובין" (goods). בחישוב אין הבחנה בין עלויות לרווחים, בין פעילויות יצרניות לפעילות שאינה יצרנית או פעילות הפוגעת במשאבי טבע מתכלים.